גשר שיניים קבוע: סוגים, חומרים ותהליך במעבדת דנט אונו

משך הזמן תלוי בסוג הגשר ובמספר הביקורים הנדרשים אצל הרופא. בגשר על שיניים טבעיות התהליך מתחיל מיד לאחר ההכנה, ואילו בגשר על שתלים יש להמתין תחילה לתקופת ההחלמה של השתל לפני שהגשר מתחבר אליו.

הכנת השיניים התומכות והתקנת הגשר מתבצעות תחת הרדמה מקומית אצל הרופא המטפל, כך שהתהליך עצמו אינו אמור לכאוב. אי נוחות קלה בימים שאחרי ההתקנה היא תופעה נפוצה וחולפת.

גשר קבוע רגיל דורש שפשוף של השיניים התומכות והלבשת כתרים מלאים עליהן, בעוד גשר מרילנד נתמך על ידי כנפיים דקות שמודבקות לגב השיניים הסמוכות כמעט בלי לשפשף אותן. גשר מרילנד שמרני יותר, אך פחות יציב מגשר קבוע.

זה תלוי במצב הפה. אם השיניים הסמוכות לחלל בריאות ויציבות, גשר עליהן הוא פתרון מהיר יחסית. אם אין שיניים מתאימות לשמש עוגן, או שהרופא מעדיף לא לשפשף שיניים בריאות, גשר על שתלים הוא החלופה. ההחלטה מתקבלת מול הרופא המטפל.

כן, גשר קבוע בנוי לשאת עומס לעיסה רגיל, ולאחר תקופת הסתגלות קצרה ניתן לחזור להרגלי אכילה רגילים. עם זאת, כמו בשיניים טבעיות, מומלץ להיזהר עם מזון קשה או דביק במיוחד כדי לשמור על אורך חיי הגשר.

לשני החומרים יתרונות שונים: חרסינה על מסגרת מתכת היא פתרון מוכר ויציב, וזירקוניה מציעה חוזק גבוה ומראה טבעי בלי מסגרת מתכת נראית. הבחירה נעשית יחד עם הרופא המטפל, בהתאם למיקום הגשר בפה ולעומס הצפוי עליו.